💥 אוריינט אקספרס הרכבת המפורסמת ביותר בעולם 💥

אם אתם תוהים מה משותף ל -לורנס איש ערב, מהטה הארי או לב טולסטוי, התשובה היא טיול ברכבת – אוריינט אקספרס.

לפני למעלה  מ – 135 שנה הרכבת המפורסמת נסעה מפריס לאיסטנבול, התוואי המקורי של הרכבת החל מ-1883, היה פריז – שטראסבורג – מינכן – וינה – בודפשט – בוקרשט – איסטנבול,

כשבשני קטעי נסיעה נצרכו הנוסעים לשרותי מעבורת כדי לחצות מכשולי מים: נהר הדנובה, וקטע מערבי של הים השחור מהעיר ורנה שבבולגריה לאיסטנבול.

הרכבת יצאה לדרך לראשונה ב-4 באוקטובר 1883 והפעם האחרונה הייתה ב 19 במאי 1977.

נהגו לנסוע בה – נכבדים, אמנים, נשיאי מדינות, עשירים ומרגלים.

אבל מדוע הרכבת הזו כל כך מפורסמת ואיך היא צברה את המוניטין שלה בתככים ומסתורין?

ההיסטוריה מתרכזת ביזם מבריק עם מבט שאפתני על מסעות עולמיים, יתרון היוקרה, עולם רעב לדרך טובה יותר לטייל וחידוש אמריקאי מתורגם לקהל לקוחות נוצץ.

ההיסטוריה של הרכבת אוריינט אקספרס מתחילה בסביבות 1860, אז הרעיון של תיירות עולמית היה עדיין חדש. במשך זמן רב, רק העשירים ביותר יכלו להרשות לעצמם לנסוע דרך אירופה.

למרות שהמסילה הוצגה במחצית הראשונה של המאה ה – 19, הקרונות היו לעתים קרובות מלוכלכים ולא נוחים, והמסלולים היו מקוטעים ולעתים קרובות נעצרו בגבולות המדינה.

עם זאת, כאשר אנשים החלו לנסוע בתדירות גבוהה יותר ויותר ברכבת, מלונות יוקרה צצו גם כתוצאה מהצורך לענות על צורכי התיירים.

כאן כבר נדרש מוח מבריק, בדמות היזם ז'ורז 'נגלמקרס, ששילב רכבות עם מלונות באירופה.

לאחר מלחמת האזרחים משפחתו שלחה אותו לארצות הברית, במטרה לגרום לו לשכוח מרומן אהבה כושל שניהל עם בת דודתו. לאחר זמן מה, בחופשה הארוכה הזו, הוא התאהב. אבל לא באישה, אלא ברכבת.

אף על פי שהאירופאים רק התחילו לנסוע ברכבת, לאמריקאים כבר היו קרונות פולמן. קרונות שינה אלה, שנוצרו על ידי ג'ורג' פולמן, תוכננו במיוחד לנסיעה בינעירונית.

קרונות פולמן הציעו את הנוחות של בית מלון, היו נקיים, פוקחו ושורתו על ידי צוות ידידותי שדאג לנוחות הנוסעים. והיה להם משהו שלרכבות אירופיות לא היה: מיטות.

נגלמקרס הוקסם מאופן נוח זה של נסיעה ואף ניגש לפולמן עם ההצעה להפוך לשותפו ולהביא את הקרונות הללו לאירופה. כשפולמן דחה אותו,

חזר נגלמקרס לאירופה עם תוכנית: להעתיק את פולמן וליצור רכבת משלו, מפוארת אפילו יותר ממה שאי פעם ראה.

תוכניותיו סוכלו על ידי המלחמה הצרפתית-פרוסית, אך ב- 1873 הוא הקים חברה משלו, Compagnie Internationale des Wagons-Lits

נגלמקרס לא היה מרוצה רק מהרעיון של קרונות שינה, הוא רצה ליצור משהו חדש באמת: חוויה של מסע יוקרתי שייקח נוסעים מפריס לאיסטנבול (אז קונסטנטינופול),

בלי לעצור בגבולות. כדי להשיג זאת, הוא גייס בעל ברית חזק, מלך בלגיה ליאופולד השני, חובב נסיעות רכבת ידוע לשמצה, שמשפחתו הייתה בין בתי המלכות החזקות באירופה.

מלך בלגיה ליאופולד השני עזר לנגלמקרס לקבל אישור לחצות את הגבול הבינלאומי עם הרכבת שלו בלי עצירות.

בשנת 1883, הרכבת המפוארת שכונתה ע"י העיתונות "אוריינט אקספרס" עשתה את דרכה הראשונה (אך לא לאיסטנבול מכיוון שקווי הרכבת בקו זה לא הושלמו). אף רכבת לא הייתה כמותה, ואף אחד באירופה מעולם לא ראה דבר כזה.

במקום פיח ושירותים לא נעימים, היו בה משטחי עץ מבריקים, כסאות קטיפה ומיטות עם סדיני משי שהתחרו במצוי במלונות. בתוך הרכבת הייתה מסעדה המגישה מנות מהודרות כמו צדפות וקוויאר, ונגני עילית שרו לנוסעים בזמן שהם חצו גבולות.

זה היה שילוב שגרם לנוסעים לסחרחורת ולהוכיח את יכולתם הכספית להשתתף בנסיעה הראוותנית. נוסעים עניים אפילו לא נספרו מכיוון שנסיעה בודדת עם האוריינט אקספרס דאז עלתה רבע מההכנסה השנתית הממוצעת של צרפתי.

בשנת 1889 הושלמה תשתית הרכבות של האימפריה העות'מאנית והרכבת יכלה לעשות את דרכה לקונסטנטינופול.

אחד הכינויים לקו הרכבת מגיע מסוג אחר של קהל לקוחות: מרגלים. לאורך השנים זכתה הרכבת לכינוי "Spies Express"  בגלל הנוחות שהציעה לאנשים כמו רוברט באדן-פאוול, מרגל בריטי ומהטה הארי שנסעה ברכבת במהלך מסע הריקודים שלה באירופה.

קו הרכבת התפרסם גם בעקבות ג'יימס בונד בסרטו של איאן פלמינג, "מרוסיה באהבה".

כיום, הרכבת כנראה מפורסמת עוד יותר בזכות הרומן הקלאסי שכתבה אגתה כריסטי, "רצח באוריינט אקספרס". למעשה, זה היה רצח ברכבת בשנת 1950, כאשר גופתו של נספח אמריקני התגלתה במנהרה בדרך זו. הרצח נותר בלתי פתור.

אך לרוב, הרכבת התפרסמה בזכות נוסעיה המפורסמים כמו המלך ליאופולד שהיה לו קרון שלם בלבד, שהועמד לרשות פילגשיו.

הנסיעה הייתה נסיעת מותרות. הנוסעים ישבו בתאים מפוארים עם כיורי רחצה, ארונות, מיטות נוחות ושאר פינוקים. קרון מסעדה סיפק ארוחות משובחות, ודיילים עמדו לרשות הנוסעים לשמשם. בפועל, היה זה מלון פאר על גלגלים.

הנסיעה הייתה יקרה ובהתאם קהל הלקוחות. הרכבת הסיעה את אצולת אירופה ועשיריה, ראשי מדינות ובני מלוכה, דיפלומטים ואנשי עסקים.

למעשה, שנות ה-30 היו תור הזהב של האוריינט אקספרס. בתקופה זו התקבעה במידה רבה תדמיתה הזוהרת והאלגנטית, ונוצרו המיתוסים המלווים אותה עד היום. לאחר מלחמת העולם השנייה החלה רכבת המותרות לרדת מגדולתה.

האוריינט אקספרס נסעה שנה אחר שנה, לא נעצרה על ידי שתי מלחמות העולם ולא על ידי נושאים דיפלומטיים אחרים.

התפתחות מטוסי הנוסעים, על יתרונותיהם, נגסה בנתח השוק של הסעת העשירים והמפורסמים. המלחמה הקרה וירידת מסך הברזל על אירופה, היקשו על פעולתה הסדירה של הרכבת שחצתה את היבשת.

במשך עוד שנים מספר פעלה הרכבת במתכונת מצומצמת יותר ופחות יוקרתית. נוסעים שנסעו בה בימיה האחרונים העידו שנותר זיכרון עמום בלבד מימי תהילתה, והחל מ-1977 הוסרה ה"אוריינט אקספרס" מלוחות הזמנים של מערך הרכבות האירופי.

כיום ונציה סימפלון-אוריינט אקספרס היא החברה הבריטית שמנפיקה מחדש את מסלול הרכבת הישן של אוריינט אקספרס. אחת לשנה, בדרך כלל באוגוסט, הרכבת שקרונותיה מתוארכים מתחילת המאה הקודמת,

עם מותרות ושפע יוצאי דופן, יוצאת מפריס ועוצרת באיסטנבול. בשאר ימות השנה יש ברכבת כל מיני מסלולים, מפוארים באותה מידה ויקרים באותה מידה.

הרכבת מספקת בקתות (דרגשים כפולים), דירות ודירה נשיאותית, בתוספת קרון המסעדה – בה מבשלים שפים מפורסמים בעולם.

המסלולים העיקריים הם בין לונדון לוונציה, אורכים יום וחצי ועולים קצת יותר מ -3,500 פאונד לאדם.

חברת האם היא בלמונד, שם מפורסם בענף מלונות היוקרה באירופה.

נסיעה מפריז לאיסטנבול נמשכת 11 ימים ועשרה לילות, ואחת התחנות היא בסינאיה, שם מבקרים תיירים בארמון פלש ותחנה נוספת בבוקרשט, שם האורחים ישנים לילה אחד במלון יוקרתי בבירה.

טיול כזה מגיע אפילו לעלות של 50 אלף פאונד. אבל חוויה כזו שווה את כל הכסף, אם יש לך אותו …

ברומניה קיים טיול רכבת בסגנון ה"אוריינט אקספרס" אחת לשנה במהלך חודש אוגוסט  והרישום אליו מראש , מדובר בחוויה אמיתית שונה ויוקרתית  הנמשכת 4 ימים בנופיה המקסימים של טרנסילבניה,

פרטים אודות טיול זה – מסלול , מחירים , תאריכים – בקישור המצורף: לחץ כאן – רכבת טרנסילבניה 

תמונה באדיבות –  shutterstock